לקוחות מספרים

"XXX הגיע בן 7 וחצי בערך עם חששות גדולים והתנגדות גדולה לאימון.

בחוויה שלי XXX התקשה ביצירת קשרים חברתיים, חווה חוסר בטחון חברתי ואישי. בפן החברתי הדבר התבטא בהסתגרות חברתית, סירוב להשתתף במסיבות ימי הולדת של חברים, היעלבויות קשות כמעט בכל הזדמנות ובשל כל עניין, וחזרה לחיקם של חברים שנהגו בו באלימות פיסית ומילולית. בפן האישי הדבר התבטא בסירוב לשהות לבד בקומה כלשהי בבית, סירוב להתקלח כשאין מישהו נוכח בקומה העליונה [קומת המקלחת], סירוב לישון לבד בחדר השינה ובעיקר סירוב לשתף במה שהוא חווה פרט לביטויי פחד.

עם התקדמות האימון XXX העז לקפוץ למים, יצר קשרים חברתיים, הציע ויזם מפגשים חברתיים, הוא שמח להשתתף במסיבות ימי הולדת של חברים, לאחרונה הוא אירח חבר ללינת לילה [ואפילו שני לילות רצופים] והתארח במקביל אצל אותו חבר ללינת לילה, הוא מתקלח כשהוא לבד בקומה העליונה, מסכים לישון לבד בחדר השינה – מה שאפשר הפרדה בינו ובין אחיו בחדרי השינה. בעיניי השיא היה במהלך שנת הלימודים אז העמיד עצמו לבחירה לוועדת כיתה, והיה צריך להציג תכנית לפני כל הכיתה. הוא לא הצליח להיבחר, ושיתף אותי מיוזמתו בעניין ומבלי ששאלתי אודות התוצאות.

אני חווה כי XXX מצליח להתמודד טוב יותר עם סביבה עוינת, על אף שהוא מתקשה בכך לעיתים.

ניכר שXXX צבר צבר ביטחון אישי וחברתי, וכל אלה הם תוצאה ישירה של האימון.

האימון הסתיים בשל סירובו של XXX להמשיך בו. יחד עם זאת אני יודעת שיש לי אוזן קשבת ושותפה להמשך הדרך, יועצת שמכירה את XXX ואת המנגנונים המעכבים שלו, כך שהאימון לא באמת הסתיים. אני גם בטוחה שאם XXX יתקל בקשיים אחרים או נוספים הוא יבקש מיוזמתו לחזור.

תודה רבה, ואהבה גדולה