מאת: ישראלה בר-אל | מאמנת מנטלית רגשית לילדים ונוער
זה קורה להרבה הורים. השעה כבר מאוחרת, הבית נרגע, ואז אתם שומעים את הדלת של המקרר נפתחת בפעם השלישית. או שאתם חוזרים הביתה ומוצאים עטיפות של חטיפים מוחבאות בחדר. הנטייה הראשונה שלנו כהורים היא לדבר על בריאות, על "זה לא טוב לשיניים" או "זה משמין". אבל האמת היא שאכילה רגשית היא כמעט אף פעם לא על האוכל עצמו.
היא על משהו אחר לגמרי שזקוק למענה.
כשהאוכל הופך לחיבוק
בגיל ההתבגרות, העולם הפנימי של הילדים שלנו הופך לסוער. לחץ חברתי, עומס בלימודים, דימוי גוף שמשתנה, או סתם תחושת שעמום ובדידות כל אלו יוצרים רגשות שלא תמיד קל להכיל. האוכל, במקרים רבים, הופך להיות ה"תרופה" המיידית. הוא זמין, הוא מנחם, והוא נותן שקט רגעי מהרעש הפנימי.
כשאנחנו מבינים שאכילה רגשית היא בעצם ניסיון של הילד "להרגיע" את עצמו, אנחנו יכולים להחליף את הביקורת באמפתיה. אנחנו לא מחפשים "דיאטה", אלא מחפשים את הרגש שזקוק להקשבה.
איך מזהים ומסייעים? (כלים מהקליניקה)
בליווי שלי עם בני נוער, אני משתמשת בערכת הקלפים שפיתחתי במיוחד לנושא האכילה הרגשית. המטרה היא להפוך את ה"רעב" לשיחה. הנה כמה דרכים שבהן תוכלו להתחיל את השינוי בבית:
- להפסיק להיות "משטרת המזון". כשילד מרגיש שבוחנים לו את הצלחת, הוא מפתח אשמה. ואשמה היא דלק לאכילה רגשית נוספת (בסתר). במקום להגיד "למה אתה שוב אוכל?", נסו להגיד: "אני רואה שאתה מחפש משהו לנשנש, עבר עליך יום עמוס היום?". העבירו את הפוקוס מהבטן אל הלב.
- השאלה המנצחת: "למה אתה רעב עכשיו?" למדו את הילד להקשיב לגוף. האם זה "רעב בבטן" (קרקורים, חולשה) או "רעב בלב" (רצון למשהו מתוק אחרי ריב עם חבר, או שעמום מול המסך)? כשאנחנו נותנים לזה שם, אנחנו מחזירים לעצמנו את השליטה.
- יצירת "תפריט רגשי" חלופי . ביחד עם הילד, חשבו על דברים אחרים שמרגיעים אותו חוץ מאוכל. מוזיקה טובה, מקלחת חמה, שיחה של חמש דקות עם אמא, או אפילו סתם נשימות. כשהדחף לאכול רגש עולה, אנחנו מנסים לבחור משהו אחר מה"תפריט" הזה, אפילו רק ל-5 דקות.
לחזק את עמוד השדרה הפנימי
במודל העבודה שלי, הטיפול באכילה רגשית תמיד עובר דרך חיזוק הביטחון העצמי והמנהיגות האישית. ככל שילד מרגיש בטוח יותר בעצמו, יודע לנהל את הזמן שלו (כך שלא ייווצרו "בורות" של שעמום) ומרגיש שייך חברתית כך הצורך להישען על אוכל כפיצוי הולך ופוחת.
הורים יקרים, אל תישארו עם זה לבד. אכילה רגשית היא קריאה לעזרה של הנפש, ובגיל ההתבגרות יש לנו חלון הזדמנויות נהדר לתת להם כלים לכל החיים.
אם אתם מזהים שהילד שלכם נאבק עם נושא האוכל, אם הבית הפך לשדה קרב סביב המטבח, או אם אתם פשוט רוצים לתת לו כלים רגשיים חזקים יותר אני מזמינה אתכם להתייעץ איתי. יחד נלמד איך להקשיב ללב, כדי שהבטן תוכל לנוח.